ב23.3.2025 יצאה קבוצה של 23 גברים ונשים מישראל לכיוון יפן במטרה לחקור את האי המוזר על אורחותיו, מנהגיו ומאכליו המוזרים. לצורך זה נבחר מנהיג ידען ומנוסה - רנן הורקני.למה? או. הגיל הממוצע של חברי הקבוצה היה 70 פלוס אבל החלוקה לא ממש אחידה, דבר שיצר פערים בניסיון החיים, עולם המושגים וקלות התנועה. כך גם עם רעמות השיער ומספר הנכדים. לעומתם אצל רנן הכל היה אחיד: ממספר השיערות - 0 ועד הידע - יודע הכל. זוכרים את הסדרה בטלווזיה על חדווה ושלומי? או. אז שלומי כבר יש בקבוצה אבל על זה נדבר מחר אם תזכירו לי.
ובכן, אותו רנן התגלה כשלוחה די מעצבנת של גוגל. לא רק שידע כל מה שקרה מטשקנט ועד אלסקה ברזולוציה של חודשים מבריאת העולם, ויכול היה לשיר את תולדות האמנות מציורי המערות ועד מופעי העצמאות של מירי רגב - אלא שגם החזיק בראשו מפה מפורטת של כל השטח הזה כולל צירי תנועה, גבולות משתנים ומשתנות ללא גבול. למה? או. למרות גילו הלא מופלג שני דברים ידע בכל מצב: המשלחת צועדת על קיבתה ועוצרת על שלפוחיתה.
דבר נוסף ידע והוא שאין רגע מת או מקום משעמם עבור מנהיג שמכיר את כל המקדשים ביפן ומסוגל לשלוף אחד כזה אפילו בדרך למוזיאון ואם אין מוזיאון אז חנות יוניקלו.
נראה שאת מנהיגותו שאב בעיקר ממשנתו של גנראל מק'ארתור: לא בכוח. אם מתחילה התמרמרות - עוצרים ומראים להם עץ פורח או איזה מקדש: שינטו, בודהה או פיפי ועדיף בסדר הפוך. בסוף חוזרים לאוטובוס עם שקית חטיפים. למה? או. כי מנהיג אמיתי לא יכול להרשות לעצמו 'ספוקו' באמצע הדרך, ובין בחירה במוות של כבוד או שוחד או ארוחה טובה, עדיף ארוחה יפנית שחצי קבוצה מתה עליה והחצי השני מת ממנה. המתים אף פעם לא מתלוננים ב'מסעות'.
למעשה הצלחת המסע הייתה ידועה מראש. חברי המשלחת יצאו מתנדנדים כשעיניהם מתגלגלות לכאן ולשם ולו רק בגלל זרמי המים החמים שדיגדגו להם באסלה שם למטה. כך או אחרת מרגישים חברי המשלחת שגם אם לא הפכו למומחים ליפן והמזרח - לפחות יש להם סיפור בשביל החברים בארץ: לא תאמינו, היה לנו מדריך... לאכול אותו עם צופסטיקס ורוטב מיסו.
אריגאטו מאס יא שוגון. מתים עליך.