הפירנאים, צפון ספרד - רוני ילון
"הפירנאים, צפון ספרד"-
זו כותרת הטיול שנמצאת בידי כל אחד.
"סיור בערים מלאות ריגושים,
נסיעה ברכב לעבר רכסים נישאים."
נשמע מושך, מסקרן - זה בטוח,
אל הדרך יוצאים ומשאירים מאחורינו אזור מתוח.
הגענו לנקודה הראשונה,
הכפר הציורי טוסה.
אם הכפר ציורי, קשה עדיין לדעת,
אך הליכה נמרצת בין טיפות גשם ראשונות,
בשעת לילה קרירה,
פרשה לרגלינו ועינינו - תמונת חוף מקסימה.
ומהרגע שפתחנו את הטיול בבוקרו של יום,
בהליכה ממושכת על החוף,
התחלנו להתרגל למראות היפים,
שנדמה היה לרגע שאין להם סוף.
סיור בסמטאותיה העתיקות של חירונה
הובילו אותנו לעיר מרתקת - ברצלונה.
גאודי האיש שהציג בפנינו אדריכלות יוצאת דופן ומדהימה
הכרות עם מבנים שבהם עינינו לא מורגלת כמו בית מילה וכנסיית המשפחה הקדושה.
אקווריום ענק, מוזיאון ימי שמקפל בתוכו היסטוריה עשירה,
ביקור שמשום מה גרם לי להתרגשות מיוחדת במינה.
לעת ערב תצפית מהר היהודים,
ומשם, כן היה לנו מזל, זכינו לראות בפעולה, את
מזרקת הקסמים.
תמונה רטובה, צבעונית מתחת לשמיים,
וברקע חגיגה לאוזן: "מוסיקה על פני המים".
ואלסים של שטראוס, כרמן של ביזה,
אכן זכינו במראה מדהים שכזה.
לסיומו של יום, במסעדה בה ביקרנו
חוש נוסף עוררנו והפעלנו.
זה מה שנקרא, כנראה,
יום שכולו חגיגה של חושים,
צבע צליל ומגוון טעמים.
עוזבים את ברצלונה,
משאירים את קרני השמש המלטפות מאחורנו
ומגיעים לפארק אגואס טורטס שבו השלג מקדם את פנינו,
ובו ברגע אנחנו הופכים להיות חלק מתמונת נוף מרהיבה
שכמוה זכיתי לראות רק בלוחות שנה.
פסגה מושלגת, אגם מונח לרגליו,
הקור מקפיא אך הלב רחב.
סנטו, נהגנו המסור, ממשיך לטפס בנסיעה איטית
וזהירה,
חסרה רק המוסיקה של מוסורגסקי כדי שנהיה
בטוחים שאנו חלק "מתמונות בתערוכה".
בלורד- אתר מרפא פגשנו במציאות שעבורי היתה
קודרת ועצובה,
בלילה חזינו במצעד לפידים שהשרה אווירה של הוד
וקדושה.
בבטארם- סיור לתוך מערת נטיפים, ברגל, ברכבת
ובסירה,
כשבראש הטור שורק לו מדריך צרפתי,
שאת דבריו לא בדיוק הבנו אך קולו הצלול והרם נשמע כאומר
שירה.
אנו ממשיכים לחצות את הפירנאים.
כשהשמש שוב מאירה את פניה
מגיעים לעיירה בסקית- אוצ'גויה.
סיור קצר בסמטאותיה הציוריות והרגועות,
כשגרניוםבפריחה מרהיבה מציץ אלינו מכל המרפסות.
אנחנו זוכים בעוד רגע של שלווה שאותנו אופפת
ובעוד מגע רך של קרן שמש מלטפת.
מהמלון שבראש הגבעה,
העיר סאן סבסטיאן מקבלת את פנינו,
כשזו מצד אחד- בשלל אורותיה פרושה לרגלינו.
מן העבר השני אוקיאנוס רחב ידיים,
ומבעד לחלון (שלי) תמונה של שקיעה אדומת שמיים.
סיור בעיר, הליכה לכיוון המסעדה,
ושוב זוכים בחוויה קולינרית יוצאת דופן, עשירה וטעימה.
למחרת טיול בוקר קריר,
לאורך הטיילת, נמל דייגים ופנימה אל העיר.
בין קניות וארוחה קלה
הצלחנו להתבשם מהעיר המקסימה.
נסיעה לאורך האוקיאנוס, עצירה בחיטריה כפר דייגים,
פגישה עם חואן סבסטיאן הפסל ואיך לא- טעימות של מאכלי דגים.
לבילבאו הגענו בשעת צהריים חמה,
היכרות עם מבנים יפיפיים, עיר מיוחדת עם נשמה.
מוזיאון גוגנהיים שרבות שמענו עליו
זוכה לארח אותנו בין כותליו.
בזכות סוזאנה המקסימה
(ועל כך יעיד פאבלו ובוודאי יאשר)
הביקור הופך להיות מיוחד ואחר.
בשעת ערב הגענו לסנטילנה דל-מאר הכפר,
ואת הלילה בילינו במלון מלא הוד ומשומר.
למרות העייפות מצליחים להתפעל מהמראה הרומנטי של המלון,
מכל שידת עץ, כסא, תמונה או שעון.
למחרת, עם בוקר,
יצאנו מהחדר ליום, שהוא כנראה, היהלום שבכתר.
זה היום שאם במהלכו לרגע מצמצת או נרדמת
הייה בטוח שמשהו פספסת.
סיירנו ברחובות הכפר שבתיו היטב משומרים
ובין רגע התרחקנו מן המאה העשרים.
היתה זו מן חלקת אלוהים קטנה
שנפלה בחלקנו הזכות להתרגש וכמעט להזיל דמעה.
אנחנו משייטים למרגלות פיקוס דה אירופה, לאורך הכבישים
כשמשני צידי הדרך חגיגה של צבעים.
מישהו צבע את השלכת בשלל גוונים,
וההרים מסביבנו נראים כבוערים.
קרני השמש שמדי פעם יוצאות מבעד לענן
משנות את המראה ומחליפות גוון.
ואנחנו מסניפים מן היופי המרחיב את העין
נרגשים ושיכורים אבל הפעם לא מיין.
ליאון, ושוב אנו מוצאים עצמנו בעיר הגדולה
כשאת פנינו מקדמת הקתדרלה במלוא הדרה.
ובין קניות נעליים והצצה בחלונות הראווה
הספקנו בין היתר להכיר עוד כמה שכיות חמדה.
מראה נוסף שסוחט מאתנו קריאות התפעלות ותדהמה
הן חלקות הגפנים המציפות את הדרך בשלל צבעי אדמה.
קסטרו קלדרה כפר אליו אנו מגיעים
פותח לנו שולחן ועליו סלט עשיר צבעוני וצלחת תמנונים.
ומשם, עם בטן שבעה ומלאה,
בעוד רגע נגיע לשייט בקניון אסיל שאותנו מרגיע.
שבת, המלון על האי טוג'ה בשעת בוקר מוקדמת, חשוכה וקרירה,
כשאני יושבת ומעלה את הדברים על הכתב מעט עייפה.
קשה לי לדעת מה ילד יום
ואיך נראה המקום
אבל אני בטוחה שה"קונצרט" הזה בו אנו קהל המאזינים
בוודאי יהיה לו המשך ואת זמננו ינעים.
לקונצרט ערב לאוזן ובמקרה זה גם לעין,
צריך מלחין מוכשר, רצוי גם מנצח,
וזה הרגע לעבור אליך, רוני,
להודות ולשבח.
כמו לכל יצירה, גם לזו שהלחנת ועליה ניצחת
בכשרון, ביד רמה יש שלושה חלקים: ידע, צליל וצבע ונשמה.
בקונצרט שלך תזמורת עם מגוון של כלים:
הללו הנעימו קולם בהתאם לאזור
חליל, חצוצרה, נבל, תופים וכינור.
עוצמת הצליל בכל מקום היתה שונה
ואנחנו מאזינך- לא הלכנו לאיבוד
תמיד היינו איתך.
בהפסקות, במקום להשתעל ולהסיר צלופן מסוכריה,
מדי פעם נרדמנו, שרנו או שמענו את אביטל מספר בדיחה.
תודה על ימים שבהם את הידע והלב הרחבת
על השקט והסובלנות שהקרנת ואת זמננו הנעמת.
ולפעמים החגיגה נגמרת...
ממש כמו ברגע זה...
אז, תודה חמה מאיתנו על טיול נהדר שכזה.
אוהבים אותך...!?
אני כן!
שרה'לה
רוני!
עדיין לא מצליחה להרגע ו"ממשיכה" לטייל...
תודה שהיית, תודה שהפכת את הטיול לימים של רוגע וקסם...
להתראות!
שרה'לה.
